החלטה בתיק בש"א 1140/05

1.         בפני בקשת תובעים לאפשר להם לתקן את תביעתם.

            המשיבה מתנגדת.

            להבנת החלטתי,  להלן הנטען בכתב התביעה המקורי:

התובעים הם בעלי שלוש חלקות (76,79,84) בכפר חורפיש.

הנתבעת הפקיעה ביום 31.10.93 חלקים מהחלקות לצורך הרחבת תוואי דרך מס' 89, וזאת לפי "פקודת הדרכים ומסילות הברזל 1943". רוחב הדרך 50 מטר ולכן הופקע שטח בגודל 1,837 מ"ר מתוך 6,217 שהוא שטח החלקה .

בפועל השטח שלגביו מנועים התובעים לעשות שימוש הוא 2,677 מ"ר. רוב ההפקעה לגבי

1,837 מ"ר אינה ברת פיצוי לפי החוק והתובעים טענו כי המצב התכנוני לפיו

אינם יכולים לעשות שימוש ב-840 מ"ר נוספים מסב להם נזק בסך 294,840 ש"ח לפי חוות

דעת השמאי שצורפה לתביעה.

בנוסף לכך טענו התובעים לגבי חלקה זו כי נעקרו זרועים מהשטח שהופקע ובהקשר לכך נגרם להם נזק בסך 5,217 ש"ח.

השטח שאינו בר פיצוי הוא 25% מהחלקה ומאחר שהופקעו 29.5% הרי שמגיע פיצוי בגין 4.5% שהם 282,75 מ"ר לפי 351 ש"ח למטר.

2.         הנתבעת השיבה  כי עילת התביעה לגבי הפגיעה במקרקעין כתוצאה מתוכנית, היא לפי ס' 197 לחוק התו"ב והיא התישנה לפי סעיף זה כעבור שלוש שנים מיום תחילת תוקף התוכנית.

            גם לולי היה זה כך הרי שההליך לפי ס' 197 הוא הגשת תביעה לועדה המקומית יוזמת התוכנית ומינוי שמאי מכריע לקביעת הפיצוי המגיע ולכן אין סמכות לבימ"ש זה לדון בתביעה.

            לגופו של ענין, טענה הנתבעת כי התוכנית עליה נסמכת התביעה כלל לא אושרה ע"י שר הפנים ולכן היא חסרת תוקף.

            אשר לתביעה בגין ההפקעה לגבי ההפרש של 4.5%, הנתבעת הסכימה והציעה את הסך 3,003 ש"ח + ריבית והצמדה והוא הדין לגבי מחוברים שנעקרו.

3.         ביום 10.2.03 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן לאחר שבישיבת קדם משפט מיום 1.1.03,  הסכים בא כוחו עו"ד קינן, למחוק מהתביעה את אותו חלק המתיחס לעילה לפי ס' 197 לחוק התו"ב.

            ביום 18.9.03, מיניתי כשמאי מטעם ביהמ"ש את השמאי מר יהודה דיין, שהגיש חוות דעת לפיה שווי ההפרש בין 25% ל-29.5%, היינו 283 מ"ר הוא 16,500 ש"ח.

4.         ב-17.1.05, הגיש התובע את הבקשה נשוא החלטה זו להרשות לו את תיקון התביעה פעם נוספת לאור "הלכה חדשנית" שנפסקה בספטמבר 2004 ולאור מסמכים שמצא לדבריו רק לאחרונה.

            ההלכה לה טוען התובע היא מה שנפסק בה.פ. (ת"א) 113/04, בענין מוארמן נ' רשות הנמלים כי ס' 197 לחוק התו"ב אינו יוצר מסלול יחודי לפיצוי בגין הפגיעה במקרקעין ככל שהדבר נוגע לירידת ערך של הקרקע הנותרת בעקבות ההפקעה.